【五厄之說】
<P align=center><STRONG><FONT size=5>【<FONT color=red>五厄之說</FONT>】</FONT></STRONG></P> <P><STRONG>【辭書名稱】圖書館學與資訊科學大辭典</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>五厄之說,見於〔隋書卷49.牛弘傳〕。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>開皇初,牛弘為祕書監,以典籍遺逸,上表請開獻書之路。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>表中言經書自孔子以後,迄於隋初,年逾千載,數遭五厄,略述於後:(一)昔周德既衰,舊經紊棄。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>孔子以大聖之才,開素王之業,憲章祖述,制禮刊詩,正五始而修春秋,闡十翼而宏易道。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>治國立身,作範垂法。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>及秦皇馭宇,吞滅諸侯,任用威力,事不師古,始下焚書之令,行偶語之刑。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>先王墳籍,掃地皆盡,本既先亡,從而顛覆。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>此則書之一厄也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>(二)漢興,改秦之弊,敦尚儒術,建藏書之策,置校書之官,屋壁山岩,往往間出。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>外有太常、太史之藏,內有延閣、祕書之府。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>至孝成之世,亡逸尚多,遣謁者陳農求遺書於天下,詔劉向父子讎校篇籍,漢之典文,於斯為盛。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>及王莽之末,長安兵起,宮室圖書,並從焚燼。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>此則書之二厄也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>(三)光武嗣興,尤重經誥,未及下車,先求文雅。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>於是鴻生鉅儒,繼踵而集,懷經負帙,不遠斯至。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>肅宗親臨講肄,和帝數幸書林,其蘭臺、石室、鴻都、東觀、祕牒填委,更倍於前。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>及孝獻移都,吏民擾亂,圖書縑帛,皆取為帷囊。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>所收而西裁70餘乘,屬西京大亂,一時燔蕩。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>此則書之三厄也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>(四)魏文代漢,更集經典,皆藏在祕書內外三閣,遣祕書郎鄭默刪定舊文,時之論者美其朱紫有別。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>晉氏承之,文籍尤廣。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>晉祕書監荀勗定魏內經,更著〔新簿〕。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>雖古文舊簡,猶云有缺,新章後錄,鳩集已多,足得恢弘正道,訓範當世。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>屬劉、石憑陵,京華覆滅,朝章國典,從而失墜。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>此則書之四厄也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>(五)永嘉之後,寇竊競興,因河據洛,跨秦帶趙。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>論其建國立家,雖傳名號,憲章禮樂,寂滅無聞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>劉裕平姚,收其圖籍,五經子史,才4,000卷,皆赤軸青紙,文字古拙。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>僭偽之盛,莫過二秦,以此而論,足可明矣。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>故知衣冠軌物,圖書記注,播遷之餘,皆歸江左。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>晉宋之際,學藝為多,齊梁之間,經史彌盛。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋祕書丞王儉,依劉氏〔七略〕,撰為〔七志〕。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>梁人阮孝緒,亦為〔七錄〕。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>總其書數,30,000餘卷。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>及侯景渡江,破滅梁室,祕省經籍,雖從兵火,其文德殿內書史,宛然猶存。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>蕭繹據有江陵,遣將破平侯景,收文德之書,及公私典籍,重本70,000餘卷,悉送荊州。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>故江表圖書,因斯盡萃於繹矣。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>及周師入郢,繹悉焚之於外城,所收十才一二。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>此則書之五厄也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG> </P>轉自:http://edic.nict.gov.tw/cgi-bin/tudic/gsweb.cgi?o=ddictionary
頁:
[1]